שייק תאנים

כחלק מהזמן שכרגע יש לי לבזבז עד שאני אוכל להתחיל לבנות את התערוכה, הלכתי עם מיתר לחפש משהו קריר וטעים להרוות את צימאוננו ועל הדרך לשבת במזגן כשבחוץ עוברים אנשים שחם להם.
גילוי נאות- אני שונאת חום. אוהבת קיץ, אבל פחות אוהבת את הזיעה שמתלווה אליו ואת חוסר השינה בגלל תנאי בית ירושלמי.(אין מזגן)
אבל! למזלי המציאו שייקים טעימים לאללה שממש עוזרים לצנן ולקרר את הגוף, וגם אתה צריך לשתות אותם כל כך לאט אחרת יהיה לך כאב בטן(או שזה רק לי?) וכך הזמן עובר לו, והופ הנה שקיעה וחזרנו לטמפרטורה סבילה!
אחחח אני אוהבת את העיר הזאת!!

סופ"ש רגוע לפני הלחץ

משום מה יש לי איזו בעיה אני לא יכולה לפרסם דרך הטלפון, ולכן רק כשאני נכנסת דרך מחשב אני מפרסמת וזה לא קורה כל יום כך שיוצא שאני כותבת כל פעם על כמה ימים ברצף.

אז ביום חמישי לא עשיתי יותר מדי, אבל בערב יצאתי עם פנינה ופשוט בילינו לנו זמן איכות נחמד ביותר!

ביום שישי ניקיתי את הבית ואיכשהו אפילו שזאת לכאורה מטלה ממש לא כייפית, די נהניתי בסופו של דבר לראות את התוצאות שלה. אחרי כן נסעתי לשבת באפרת אצל חברה מהתיכון, והיה ממש כיף ומוזר להעלות זכרונות מהתיכון ולראות איך כל אחד ראה את הדברים אחרת בזמן הזה..

מפלס הלחץ מתחיל מעט לעלות כשאני חושבת שיש מעכשיו שבועיים להעמיד את התערוכה, אבל בעצם הכל כמעט כבר מוכן לי אז אני מנסה להשאר שמחה ולחשוב שבעצם בזמן הזה אני אוכל גם לסיים את בניית החלל שלי וגם אפילו אולי לעזור לאחרים עם שלהם! שיהיה לנו בהצלחה:P

אז התחיל המונדיאל?

משום מה לא גילו לי עד עכשיו אבל לראות משחק כדורגל במונדיאל עם חבורת ברזילאים זה ממש כיף!!
וכמובן שלהתאחד עם חברות שלא ראיתי מזמן תרם לכיף ולשמחה ששרו עלי בזמן הזה :)

יום שלישי הביא איתו אירוע משמח ובו בא אחד מחבריי בברית הנישואין!
וכמו שכבר ציינתי בעבר, כשחברים שלי שמחים, זה משמח אותי :)

היום(יום רביעי) הכנתי עוגת שוקולד לחברתי היקרה אודליה ואז נסעתי אליה ואכלנו אותה יחד עם עוד כמה חברות והמשפחה שלה, והיה ממש מצחיק וכיף.
עכשיו טפת אצלי ואנחנו כותבות את הטקסט לקטלוג שזה אמנם דבר די מייגע כשלעצמו, אבל מרגש לראות את דברים מתקדמים לקראת התערוכה :)
אהההה שבוע הבא מתחילים לעבוד על החלל!!! ריגושים!!!

הדברים הקטנים

מדהים איך דבר קטן כמו קניית כיסוי לטלפון חדש  יכול לשמח בנאדם. טוב זה פלוס בילוי עם חברה טובה וסרט קורע בקולנוע( ג'אמפ 22, כדאי ממש לראות!)
ורשמית אני חושבת שאני יכולה להגיד שאני בג'ט לג אז הלילה הזה הוא לילה מוקדם ומחר מצפה לי עוד יום ארוך שגם לקראתו אני שמחה :)

מאמא מיה!

יום רביעי, ניו יורק רותחת
נפגשתי לקראת הצהריים עם ידיד שלא ראיתי שנתיים בערך(!!) ויחד הלכנו למוזיאון הוויטני ( שם אמנם הייתה בעסה קטנה כי חשבתי שאמן שאני אוהבת מציג שם, אבל מסתבר שרק אחרי שכבר אחזור הביתה התערוכה שלו תיפתח) והיה ממש נחמד!
אח"כ קנינו גלידה טעימה בטירוף והלכנו לשבת בסנטרל פארק במקום האהוב עליו, שבהחלט יכולתי להבין למה.
בערב הלכתי עם אמא למחזמר מאמא מיה, למרות ששתינו לא ממש ששנו ללכת כי היינו ממש עייפות, אבל המליצו לנו ללכת אליו כי הוא פשוט כייפי וקליל, וכך באמת היה! בסופו של דבר ממש שמחנו שהלכנו כי הרי אי אפשר להיות בניו יורק סיטי ולא ללכת למחזמר ;)

יום חמישי, ארגונים אחרונים לפני הנסיעה חזרה הביתה, מטפטף.
מתחילה להתרגש כבר שיוצאים לדרך, ומהעובדה שסוף סוף קניתי טלפון חדש!!( מי שפגש אותי בתקופה האחרונה יכול בטח לזכור את הקיטורים שלי על הטלפון הקודם, אז זהו, חסל סדר קיטורים :))


יום שישי, בית, חם.
זהו, הגעתי סוף כל סוף הביתה. 

החום בארץ תמיד בא בבום ישר כשיוצאים משדה התעופה (או במקרה הזה, מהמטוס)
וזה אחד הדברים שאני דווקא לא כזה מחבבת, אבל אין מה לעשות, לפחות אני לא גרה בתל אביב :)
משדה התעופה באו לאסוף אותנו גיסי ואחיינים שלי החמודים שנורא התגעגעתי אליהם למרות שעברו רק שבועיים מאז שראיתי אותם לאחרונה! וגם בבית שמחתי לראות את אבא ואליעזר, נעמה ורפאל, ולראות שבעצם לא השתנה שום דבר.

שבת, שינה.
אחרי שבעצם בטיסה חזרה הביתה סוג של הפסדתי לילה, ביליתי את רוב השבת בקריאה ושינה( לא כל כך שונה מכרגיל למען האמת)
ולכן בערב היה לי כח לצאת לפגוש כמה חברות שגם אליהן נורא התגעגעתי ושגם הן התגעגעו אלי :)
אחחח כיף להיות בבית!!

לפרוש כנפיים ולהגשים חלומות קטנים

וואו וואו וואו איזה יום!
קודם כל זה היה היום הראשון שהסתובבתי לבד (למרות שאתמול עברתי את טבילת האש הראשונית וביליתי כמה שעות לבד) ואני חייבת להגיד שהייתי ממש מבסוטה! יכולתי לעשות מה שבא לי(ועשיתי) והכל בקצב שלי ובסדר שאני בחרתי. היה כיף לראות שאני מצליחה להסתדר לבד בעיר הזאת, ואפילו די בקלות!(אמנם לקראת סוף היום קצת איבדתי כיוון ליד המלון, אבל אני מאשימה את החום)
אז אחד החלומות שהגשמתי היום, הוא ללכת למוזיאון המטרופוליטן! כל כך התרגשתי מלראות שם כלמיני עבודות שלמדתי עליהן ורק ראיתי אותן תמיד בצילומים (לא יודעת למה, אזרחי קאלה ריגש אותי במיוחד!), שממש עמדתי שם והתרגשתי ובגלל שאף אחד לא הכיר אותי אז לא היה אכפת לי בכלל!!
וחוץ מזה, ראיתי היום שוב את נסיה, לצערי בפעם האחרונה לתקופה הקרובה..אבל בכל זאת אני מעריכה את הזמן הקצרצר שכן בילינו יחד :)
נ.ב
פתאום קלטתי שאתמול עברתי חצי דרך בפרוייקט הזה(50 יום!).
סיכום ביניים שכזה: זה לא קל למצוא את הדברים המשמחים כל יום, כי הדברים הרעים מאפילים על הדברים הטובים לעיתים קרובות מדי. אבל, וזה אבל חשוב- תמיד צריך למצוא את האור הקטן שיעזור להקטין את האפלה כי אחרת ניפול לייאוש ונוותר, וטוב שיש את הדבר הזה שגורם לי כל היום לחשוב מה משמח אותי באותה נקודה, ובערב כשאני חושבת על זה אני נהיית שוב שמחה רק מלהזכר בתחושה שהרגשתי במהלך היום :)

סיפור הפרברים

בוקר טוב, 5 בבוקר!
איכשהו התבלבלו לנו פתאום השעות ולקראת הנסיעה לכיוון בוסטון קמנו שתינו ביקיצה טבעית בסביבות 5 בבוקר. ומזל שכך כי היינו צריכות לעזוב את המלון ב6 לקראת הנסיעה.
באנו לכאן כדי לבקר בני משפחה של אמא שאת חלקם פגשתי לפני מלא שנים, וחלקם מעולם לא פגשתי. לא כל כך רציתי לנסוע כי חשבתי שזה בזבוז זמן לבוא לניו יורק לשבוע ויום שלם לבלות במקום רחוק(3 וחצי שעות נסיעה ברכבת- כמעט כמו לנסוע לאילת!!) אבל התבדיתי והיה ממש ממש נחמד ואני שמחה שבאנו!
תמיד נחמד להכיר בני משפחה חדשים, והם כל כך שמחו שבאנו שהשמחה הזאת הייתה פשוט מידבקת :)
מסיימת את הערב מותשת כמו ואפילו יותר מהימים שבהם הסתובבנו כל היום ברגל, אך בהחלט מרוצה ושבעה לאללה!!

חמשוש..איך הזמן טס!

הימים החולפים היו מלאי אירועים והסתובבויות. ביום חמישי אחת הבחורות שאני הכי אוהבת בעולם הזה, התחתנה עם בחיר ליבה, וכשחברים שלי שמחים, גם אני שמחה :)
ביום שישי למרות העייפות הרבה, אמא ואני הצלחנו לגרור את עצמנו לשוק צ'לסי והאמת שהיה ממש שווה את זה!
אחרי כן הלכנו לנו לאורך השדרה ה10 ונכנסנו לכל גלריה שנקרתה בדרכנו.
אמנם הגענו בסופו של דבר למלון כמעט עם הלשון בחוץ לקראת שבת והיו כמה שיבושים, אבל בסופו של דבר הכנסנו את השבת והכל הסתדר. בבוקר הלכנו לבי"כ ממש יפה וקרוב למלון והיה יום שמשי משגע!! ראינו את כל האנשים מסתובבים בסנטרל פארק ואחרי סיבוב בגוגנהיים (חלום שהתגשם סוף סוף) הלכנו לשכב על הדשא למנוחת שבת כהלכתה :)
אפשר לומר שהייתה אחלה של שבת ובכלל אחלה של סופ"ש. מקווה שזה רק ימשיך ככה!!

(בתמונות: הכלה המאושרת נסיה, ותמונה מאחת מחנויות המאפים בשוק בצ'לסי- דברים מדהימים!)

קניות קניות ועוד קצת קניות!

אז אחת הסיבות שבאתי לניו יורק עם מזוודה ריקה כמעט, היא כדי לעשות מלא קניות! אז היום התחלנו עם קניה של כמה פריטים שהולכים ממש לשמח אותי כשאני אלבש אותם! כמובן שגם הסתובבנו קצת בטיימס סקוור ושתינו קפה בסטארבקס כמו אמריקאיות אמיתיות :)
כיף לטייל עם אמא!

המסע

אז התחלתי את היום ב4 לפנות בוקר, ואני מסיימת אותו כאן בניו יורק סיטי בשעה 8 בערב(3 בלילה שעון ישראל). אני חושבת שהדבר שהכי משמח אותי כרגע זה שסוף סוף הגענו למלון, אכלנו משהו קטן ונלך לישון עוד רגע!
אבל גם בדרך היו דברים משמחים, כמו עצירה קטנה בפריז והצצה למה שכבר בראש שלי הולך להיות הטיול הבא, וטיסה נוחה להפליא משם לניו יורק!
אז זהו, קשה להאמין, אבל אני כאן!! סוף סוף!!

NYC here i come!!

אז היום הזה זה סוג של אושר עתידי..בעוד כמה שעות אני אתעורר ואסע לשדה התעופה ואתחיל את דרכי לניו יורק!!
כשהתחלתי את 100 הימים האלה, פחדתי אפילו לקוות שאני אסע, כדי שלא אתאכזב אם לא. ועכשיו אני כל כך שמחה שאני אפילו לא יודעת מה לעשות עם עצמי!! כל כך הרבה דברים יכלו למנוע ממני לנסוע, ובכל זאת, הנה אני מסתכלת על המזוודה שעומדת בפתח החדר, חושבת מה שכחתי לקחת, ומחכה שתגיע השעה לצאת לשדה :)
אה, וגם הספקתי לראות את חברתי הטובה, ולאכול איתה סושי! יש יותר מושלם מזה??

בועות סבון

היום ניתנה לי ההזדמנות במשך שעה להפריח בועות סבון.
אמנם צילמו אותי בזמן שעשיתי את זה, אבל בכל זאת היה כיף גדול :)
קצת מוזר לדגמן, אבל ברגע שלא חושבים על זה ומשתחררים זה פשוט כמו לרקוד מול המראה בחדר עם מוזיקה בפול ווליום.
ואני שמחה שהצלחתי להשתחרר ולהנות, ממה שפעם הייתי מתפדחת ומתביישת לעשות!
(ותודה לך מיתר)

חוף חוף חוף

יום שישי, מתכוננים לשבת, אבל קצת אחרת. אורזים אוכל בקופסאות, לוקחים בגדי ים, כפכפים לא לשכוח!  ונוסעים לחוף דור!
באופן יחסית נדיר נשארים על החוף ממש עד מעט לפני כניסת שבת(בכל זאת, לא צריך לנסוע חזרה לירושלים :)) ובערב אוכלים סעודת שבת מול הגלים.
בבוקר קמים והופ הנה הים ממש ממול! אוכלים ארוחת בוקר עם עוגת יומולדת, ומשם לים למשך כל היום!!
הבאסה היחידה היא שזה נגמר, אבל השבוע הזה צופן בחובו דברים נפלאים שכבר קשה לי לחכות להם :)

אופטימיות היא שם המשחק.

הוא אחד הסרטים שראיתי היום.
אפשר לומר שקצת התבטטתי לי היום, וטוב לי עם זה.
בכל מקרה הספקתי כמובן לעשות גם כמה סידורים לקראת הנסיעה לניו יורק (שמתקרבת איכשהו בצעדים ממש מהירים פתאום!! :))
והגעתי לתובנה מסויימת - לפעמים לא צריך להגיד דברים רק בשביל שייאמרו. הם ישוטטו להם אל תוך החלל בלי פואנטה מסויימת וזה לא עוזר בכלום. אך עם זאת, אני שמחה שלמדתי לא לשמור דברים בבטן. מספיק נהיה לי נזק מהשטויות האלה.

יומולדת שבועות

אז ביום שני חגגתי את יום הולדתי ה24, ומכל עבר הרגשתי שהורעפה עלי אהבה!
ביום שלישי הכנתי כלמיני דברים טעימים לחג, ובערב אכלנו ארוחה חגיגית לכבוד החג ולכבוד יום ההולדת של עומר גיסי. אחרי זה ביליתי לילה כמעט לבן, בלימוד ושוטטות עם חברתי הטובה שירה :)
והיום, יום רביעי, אירחנו את בני דודים שלי והיה מלאאא אוכל טעים ביותר!
ועכשיו הזמנתי מלון לניו יורק!!
איזה שבוע טוב זה! ועם ציפייה לסופ"ש ולשבוע הבא שבו אני אשמח בחתונתה של נסיה, בכלל יהיה כיף חיים!!
באמת שקל להיות שמחה ככה :)

פתחו לי שערי צדק..

ביומיים האחרונים אני אפתח ואודה שלא הייתה לי ממש סיבה להיות שמחה. בשבת הייתי בצום הכנה לבדיקת קולונסקופיה והיום עברתי את הבדיקה. אבל, בנאדם אופטימי שכמותי לא יכול שלא למצוא את נקודת האור גם בתוך החושך, ולכן אגיד שאני שמחה כי לא שתיתי את כל החומר המרוקן(אפילו לא חצי ממנו) ובכל זאת הבדיקה עברה בשלום! הא הא! דפקתי את המערכת :-D
ואיכשהו אני שמחה גם שמכירים אותי כבר במחלקת גסטרו ככה שהכל עובר חלק וכולם עוברים ומאחלים לי בהצלחה..
אחחח היתרונות בלהיות חולת קרוהן ותיקה ;)