וואו וואו וואו איזה יום!
קודם כל זה היה היום הראשון שהסתובבתי לבד (למרות שאתמול עברתי את טבילת האש הראשונית וביליתי כמה שעות לבד) ואני חייבת להגיד שהייתי ממש מבסוטה! יכולתי לעשות מה שבא לי(ועשיתי) והכל בקצב שלי ובסדר שאני בחרתי. היה כיף לראות שאני מצליחה להסתדר לבד בעיר הזאת, ואפילו די בקלות!(אמנם לקראת סוף היום קצת איבדתי כיוון ליד המלון, אבל אני מאשימה את החום)
אז אחד החלומות שהגשמתי היום, הוא ללכת למוזיאון המטרופוליטן! כל כך התרגשתי מלראות שם כלמיני עבודות שלמדתי עליהן ורק ראיתי אותן תמיד בצילומים (לא יודעת למה, אזרחי קאלה ריגש אותי במיוחד!), שממש עמדתי שם והתרגשתי ובגלל שאף אחד לא הכיר אותי אז לא היה אכפת לי בכלל!!
וחוץ מזה, ראיתי היום שוב את נסיה, לצערי בפעם האחרונה לתקופה הקרובה..אבל בכל זאת אני מעריכה את הזמן הקצרצר שכן בילינו יחד :)
נ.ב
פתאום קלטתי שאתמול עברתי חצי דרך בפרוייקט הזה(50 יום!).
סיכום ביניים שכזה: זה לא קל למצוא את הדברים המשמחים כל יום, כי הדברים הרעים מאפילים על הדברים הטובים לעיתים קרובות מדי. אבל, וזה אבל חשוב- תמיד צריך למצוא את האור הקטן שיעזור להקטין את האפלה כי אחרת ניפול לייאוש ונוותר, וטוב שיש את הדבר הזה שגורם לי כל היום לחשוב מה משמח אותי באותה נקודה, ובערב כשאני חושבת על זה אני נהיית שוב שמחה רק מלהזכר בתחושה שהרגשתי במהלך היום :)
No comments:
Post a Comment