פרוייקט שמחה: הסוף

וכך הזמן חלף לו, ולאט לאט כתבתי פה פחות ופחות. לא בגלל שלא שמחתי חלילה, אלא כי אני חושבת שסוג של הבנתי את הפואנטה של הדבר הזה.
במהלך הזמן אנחנו כל כך עסוקים במירוץ החיים שאין לנו באמת רגע לעצור ממש ולהעריך את הדברים הטובים שיש לנו.
בדיוק היום דיברתי על זה עם מישהי שבתקופות שאתה חולה, אתה נורא מסכן ועצוב, אבל כשאתה מבריא אתה שוכח לגמרי מזה שהיית בכלל חולה. וזה נכון, הרבה מאיתנו לא מעריכים את הבריאות שלנו ביומיום, או את המשפחה התומכת והחברים.
אני חושבת שבעצם מה שהפקתי פה מכל הדבר הזה זה קודם כל לחשוב דבר ראשון על מה עושה לי טוב. מה שלא, והוא לא חובה בחיים שלי, צריך לעוף.
ב100 ימים האלה עברתי המון דברים: הייתי חולה והתחלתי בתהליך של החלמה, הצבתי תערוכה שלפני 100 ימים לא  הייתי כל כך בטוחה שבאמת תעמוד באופן עצמאי, התחלתי לעמוד על שלי מול אנשים שהיה לי קשה לעשות את זה איתם,נסעתי לניו יורק, ובכלליות, התחלתי לקחת את החיים באופן קצת אחר.
אני מרגישה גם שנהייתי יותר אמיצה(או במילים אחרות התחלתי לדגול בגישה של "מה שיהיה יהיה") ולמרות שלא תמיד הדברים הסתדרו כמו שרציתי, לפחות אני יודעת שניסיתי.
להכניס לתודעה את השמחה זה לא הדבר הכי מובן מאליו(לפחות לי זה לא היה כך) ולמרות היותי בנאדם אופטימי באופן יחסי, זה עדיין לא היה בעוצמות כאלה כמו עכשיו.
אני מסיימת את כתיבת הבלוג הזה בידיעה שעכשיו החיים שלי שונים, ושיש מסביבי מעטפת של אנשים מדהימים שאולי אני לא מודה להם כל יום ויום על היותם הם, אבל אני מקווה שלפחות אני מצליחה להעביר את התחושה הזאת.
בתקווה לעתיד בהיר תמיד, וגם עם תקופות של שפל, אני תמיד יודעת שאני יכולה להרים את עצמי!

התערוכה ושיברה

אז שבוע שעבר סוף כל סוף, אחרי כל העניינים המעצבנים, כל ההתרגשות והלחץ חלפו להם כמעט כאילו לא היו.
היה לי קצת זמן ללכת לים ביום לפני הפתיחה שבוטלה( איכשהו קצת שמחתי מזה באותו זמן שנורא התבאסתי מזה) ולמרות הפחד שעוד רגע ייפול עלינו טיל, הצלחתי להירגע ופשוט להיות שם ברגע.

ביום חמישי, אמנם בוטלה הפתיחה אבל הגיעו מספר בני משפחה ורוב תלמידי השנה, והייתה אווירת סיום והתרגשות. כשיצאתי משם, פגשתי כמה חברים שלא ראיתי כבר בערך שנתיים, והיה ממש נחמד לבלות איתם :)
הלילה המשיך בבילוי עם שתי חברות טובות והתנדנדות על נדנדה! הכי כיף לחזור לילדות!
בכלל בשבוע האחרון ראיתי כל מיני אנשים שמזמן לא פגשתי, או שמעתי פתאום מאנשים שבאו לראות את התערוכה כשלא הייתי, וממש שמחתי לשמוע פידבקים!

בסה"כ אפשר לומר שהשבוע הזה היה שבוע די רגוע, שבו התחלתי קצת למחוק משימות מרשימת המטלות הארוכה שנוצרה לי בתקופה האחרונה. אני אוהבת לסמן וי או למחוק עם קו, מטלות שרשמתי לעצמי לבצע. נותן לי קצת תחושת הישגיות :)
ואמנם לפעמים גם המטרות שהצבתי לעצמי לא בדיוק מסתדרות, אבל אני מצליחה למצוא תחליפים הולמים שלגמרי מספקים אותי.

כמעט 6:6 אבל חד כמו סכין

פתאום שמתי לב למשהו. אני מצליחה לראות את הירח והוא עגול! כמעט לגמרי!
או בעצם, היי התחלתי סוף סוף לראות חד וברור!
לפתע הירח זורח אלי בעוצמה אדירה, מפתה אותי לקפוץ על חללית ולטוס אליו לביקור.
לצערי כנראה אאלץ קצת לחכות, אבל היי, תמיד נחמד גם להסתכל ולהוריד לרגע את המשקפיים ולראות שוב מטושטש קצת ,להעריך כל רגע מחדש את הדברים שיש בעולם היפה הזה.

שבוע הקמה

השבוע הזה היה שבוע מלא ברגשות, התלבטויות והתחבטויות.
זמן הקמת תערוכה הוא לא דבר קל, פיזית או מנטלית. אתה צריך לבחור מספר עבודות שלך שאתה מרגיש שמייצגות את מה שאתה רוצה להגיד, ובו זמנית אתה אוהב ומרגיש שמתחברות אחת עם השניה ועם החלל שבו נבחרת/בחרת להציג. אני יכולה להגיד עם זאת שכל תקופת ההקמה מלווה בהתרגשות עצומה ושמחה שהגענו אל סוף תהליך ארוך ומייגע.
אני לא מפרטת פה על כל יום ויום, כי בעצם הימים השבוע היו מלאים בבנייה מבוקר עד ערב(או שסתם לקראת הערב כבר הייתי כל כך גמורה שלא התחשק לי לזוז יותר),
אבל מספר דברים ששימחו אותי במיוחד השבוע הם ש: התחלתי לקבל תרופה חדשה שאמורה להתחיל להשפיע בקרוב ומה שנקרא, לפתוח דלת לעתיד בהיר עוד יותר :)
קיבלתי משקפיים חדשים אחרי 7 שנים!!
אה וכמובן איך אפשר בלי הביקורות..אבן שנגולה מעל ליבי!(מי שלא עמד במעמד כזה, לא יבין בחייו את הלחץ המתלווה). עכשיו צריך רק לחכות שיעבור הלחץ שייבנה לקראת הפתיחה ואני מסודרת עד לפחות סוף 100 הימים האלה!

שווה לנסות

היום למדתי שיעור חשוב בחיים.
תמיד כדאי לנסות, אפילו כשאנחנו פוחדים ובטוחים שנקבל סירוב, תמיד יש הפתעות בחיים,
והיי, מקסימום אמרו לי לא. לפחות אני יודעת שניסיתי.
ואם לא ניסיתי אז לא היה אפילו סיכוי שארוויח :)
אז היום ניסיתי, לקחתי צ'אנס על משהו שחשבתי שהוא חסר סיכוי, והתבדיתי די מהר
אין על החיים האלה!!

בנוסף, היום התחלתי סוף סוף להכין את החלל לתערוכה! אמנם העבודה הייתה די קשה ומתסכלת לשלבים, אבל אני יכולה לסיים את היום ולהגיד שאמנם יש עוד עבודה, אבל בטח סיימתי לפחות חצי ממנה :)

צחוק של toddler

בסופ"ש הזה התארחו אצלנו אחותי ומשפחתה.
מיום חמישי בערב עד מוצ"ש. עכשיו לפעמים זה יכול להיות קצת יותר מדי כל האנרגיה הזאת שמגיעה פתאום לבית,
כל הרעש וההמולה, הכלים, הלכלוך על הרצפה (מישהו ניער בקבוק של מיץ והופס כל הרצפה דביקית!) והבלאגן המתלווה,
אבל איכשהו כשאני מצליחה להצחיק את האחיינית בת השנה וחצי שלי, שמתחילה עכשיו לדבר בשפת גדולים משובשת, כל הדברים האלה נעלמים ונשאר רק הכיף של להיות דודה, שיכולה לדגדג ולהצחיק ולעשות פרצופים מצחיקים באמצע הארוחה ולהתחיל לצחוק מהצחוק של הילדה הבובה הזאת!
ואיכשהו כשהיא בעיצומו של שלב ה"לא" בחייה, היא עדיין מוכנה לתת לי לעשות לה קוקו, או להחזיק לי יד כשהולכים ברחוב, יושבת עלי ורוצה שאני אצלם אותה בסלפי עם הטלפון שלי :)
הייתי רוצה שהיא תישאר בשלב הזה, אבל אני יודעת שזה לא הולך ככה. דברים חמודים אחרים יגיעו בהמשך הדרך.

ואיזשהו שאפו קטן לעצמי, יצאתי להליכה של שעה ופשוט פיזזתי לי תוך כדי עם המוזיקה באוזניים! כיף גדול, במיוחד כשאני חושבת על לפני כמה חודשים כשבקושי הלכתי לתחנת האוטובוס :)

שמחות קטנות

אני מדלגת בכוונה על יום שני כי נראה לי לא ממש מתאים לכתוב מה שימח אותי כשאירועי היום האפילו על הכל..

ביום שלישי סיימתי לצייר ציור לאחותי
ובערב הלכתי לשחות למרות ניסיונות שכנוע נגד. אח"כ נסעתי לדירתה של מיתר והכנו יחד קאפקייקס מושחתים בטירוף!

יום רביעי היה יום רגוע , וכל יום רגוע הוא יום טוב!

יום חמישי, אמנם נשמע קצת חומרי, אבל אני שמחה כי הרווחתי כסף! אחרי תקופה ארוכה שלא יכולתי לעבוד ורק הוצאתי כסף, משמח אותי להרגיש שוב טיפה של עצמאות ויכולת לעבוד. בערב יצאנו כל המשפחה לאלדד וזהו לחגוג את סוף הלימודים של אחינו הקטן, ואת היומולדת העברי של אחותנו נעמה. אין ספק שאנחנו אחלה משפחה :) (אפילו המלצר טרח לציין זאת)  בערב כולם(כמעט) נשארו לישון בבית וראינו יחד סרט. היה כיף סתם לשבת ככה ולהסתלבט ככה כשבד"כ יוצא לנו לשבת יחד רק הארוחות שבת :)
והיום, יום שישי עשינו ארוחת בוקר גדולה ועוד מעט נעמה ואני נצא לשוק לשתות בירה לפני שבת! כיףףף

שייק תאנים

כחלק מהזמן שכרגע יש לי לבזבז עד שאני אוכל להתחיל לבנות את התערוכה, הלכתי עם מיתר לחפש משהו קריר וטעים להרוות את צימאוננו ועל הדרך לשבת במזגן כשבחוץ עוברים אנשים שחם להם.
גילוי נאות- אני שונאת חום. אוהבת קיץ, אבל פחות אוהבת את הזיעה שמתלווה אליו ואת חוסר השינה בגלל תנאי בית ירושלמי.(אין מזגן)
אבל! למזלי המציאו שייקים טעימים לאללה שממש עוזרים לצנן ולקרר את הגוף, וגם אתה צריך לשתות אותם כל כך לאט אחרת יהיה לך כאב בטן(או שזה רק לי?) וכך הזמן עובר לו, והופ הנה שקיעה וחזרנו לטמפרטורה סבילה!
אחחח אני אוהבת את העיר הזאת!!

סופ"ש רגוע לפני הלחץ

משום מה יש לי איזו בעיה אני לא יכולה לפרסם דרך הטלפון, ולכן רק כשאני נכנסת דרך מחשב אני מפרסמת וזה לא קורה כל יום כך שיוצא שאני כותבת כל פעם על כמה ימים ברצף.

אז ביום חמישי לא עשיתי יותר מדי, אבל בערב יצאתי עם פנינה ופשוט בילינו לנו זמן איכות נחמד ביותר!

ביום שישי ניקיתי את הבית ואיכשהו אפילו שזאת לכאורה מטלה ממש לא כייפית, די נהניתי בסופו של דבר לראות את התוצאות שלה. אחרי כן נסעתי לשבת באפרת אצל חברה מהתיכון, והיה ממש כיף ומוזר להעלות זכרונות מהתיכון ולראות איך כל אחד ראה את הדברים אחרת בזמן הזה..

מפלס הלחץ מתחיל מעט לעלות כשאני חושבת שיש מעכשיו שבועיים להעמיד את התערוכה, אבל בעצם הכל כמעט כבר מוכן לי אז אני מנסה להשאר שמחה ולחשוב שבעצם בזמן הזה אני אוכל גם לסיים את בניית החלל שלי וגם אפילו אולי לעזור לאחרים עם שלהם! שיהיה לנו בהצלחה:P

אז התחיל המונדיאל?

משום מה לא גילו לי עד עכשיו אבל לראות משחק כדורגל במונדיאל עם חבורת ברזילאים זה ממש כיף!!
וכמובן שלהתאחד עם חברות שלא ראיתי מזמן תרם לכיף ולשמחה ששרו עלי בזמן הזה :)

יום שלישי הביא איתו אירוע משמח ובו בא אחד מחבריי בברית הנישואין!
וכמו שכבר ציינתי בעבר, כשחברים שלי שמחים, זה משמח אותי :)

היום(יום רביעי) הכנתי עוגת שוקולד לחברתי היקרה אודליה ואז נסעתי אליה ואכלנו אותה יחד עם עוד כמה חברות והמשפחה שלה, והיה ממש מצחיק וכיף.
עכשיו טפת אצלי ואנחנו כותבות את הטקסט לקטלוג שזה אמנם דבר די מייגע כשלעצמו, אבל מרגש לראות את דברים מתקדמים לקראת התערוכה :)
אהההה שבוע הבא מתחילים לעבוד על החלל!!! ריגושים!!!

הדברים הקטנים

מדהים איך דבר קטן כמו קניית כיסוי לטלפון חדש  יכול לשמח בנאדם. טוב זה פלוס בילוי עם חברה טובה וסרט קורע בקולנוע( ג'אמפ 22, כדאי ממש לראות!)
ורשמית אני חושבת שאני יכולה להגיד שאני בג'ט לג אז הלילה הזה הוא לילה מוקדם ומחר מצפה לי עוד יום ארוך שגם לקראתו אני שמחה :)

מאמא מיה!

יום רביעי, ניו יורק רותחת
נפגשתי לקראת הצהריים עם ידיד שלא ראיתי שנתיים בערך(!!) ויחד הלכנו למוזיאון הוויטני ( שם אמנם הייתה בעסה קטנה כי חשבתי שאמן שאני אוהבת מציג שם, אבל מסתבר שרק אחרי שכבר אחזור הביתה התערוכה שלו תיפתח) והיה ממש נחמד!
אח"כ קנינו גלידה טעימה בטירוף והלכנו לשבת בסנטרל פארק במקום האהוב עליו, שבהחלט יכולתי להבין למה.
בערב הלכתי עם אמא למחזמר מאמא מיה, למרות ששתינו לא ממש ששנו ללכת כי היינו ממש עייפות, אבל המליצו לנו ללכת אליו כי הוא פשוט כייפי וקליל, וכך באמת היה! בסופו של דבר ממש שמחנו שהלכנו כי הרי אי אפשר להיות בניו יורק סיטי ולא ללכת למחזמר ;)

יום חמישי, ארגונים אחרונים לפני הנסיעה חזרה הביתה, מטפטף.
מתחילה להתרגש כבר שיוצאים לדרך, ומהעובדה שסוף סוף קניתי טלפון חדש!!( מי שפגש אותי בתקופה האחרונה יכול בטח לזכור את הקיטורים שלי על הטלפון הקודם, אז זהו, חסל סדר קיטורים :))


יום שישי, בית, חם.
זהו, הגעתי סוף כל סוף הביתה. 

החום בארץ תמיד בא בבום ישר כשיוצאים משדה התעופה (או במקרה הזה, מהמטוס)
וזה אחד הדברים שאני דווקא לא כזה מחבבת, אבל אין מה לעשות, לפחות אני לא גרה בתל אביב :)
משדה התעופה באו לאסוף אותנו גיסי ואחיינים שלי החמודים שנורא התגעגעתי אליהם למרות שעברו רק שבועיים מאז שראיתי אותם לאחרונה! וגם בבית שמחתי לראות את אבא ואליעזר, נעמה ורפאל, ולראות שבעצם לא השתנה שום דבר.

שבת, שינה.
אחרי שבעצם בטיסה חזרה הביתה סוג של הפסדתי לילה, ביליתי את רוב השבת בקריאה ושינה( לא כל כך שונה מכרגיל למען האמת)
ולכן בערב היה לי כח לצאת לפגוש כמה חברות שגם אליהן נורא התגעגעתי ושגם הן התגעגעו אלי :)
אחחח כיף להיות בבית!!

לפרוש כנפיים ולהגשים חלומות קטנים

וואו וואו וואו איזה יום!
קודם כל זה היה היום הראשון שהסתובבתי לבד (למרות שאתמול עברתי את טבילת האש הראשונית וביליתי כמה שעות לבד) ואני חייבת להגיד שהייתי ממש מבסוטה! יכולתי לעשות מה שבא לי(ועשיתי) והכל בקצב שלי ובסדר שאני בחרתי. היה כיף לראות שאני מצליחה להסתדר לבד בעיר הזאת, ואפילו די בקלות!(אמנם לקראת סוף היום קצת איבדתי כיוון ליד המלון, אבל אני מאשימה את החום)
אז אחד החלומות שהגשמתי היום, הוא ללכת למוזיאון המטרופוליטן! כל כך התרגשתי מלראות שם כלמיני עבודות שלמדתי עליהן ורק ראיתי אותן תמיד בצילומים (לא יודעת למה, אזרחי קאלה ריגש אותי במיוחד!), שממש עמדתי שם והתרגשתי ובגלל שאף אחד לא הכיר אותי אז לא היה אכפת לי בכלל!!
וחוץ מזה, ראיתי היום שוב את נסיה, לצערי בפעם האחרונה לתקופה הקרובה..אבל בכל זאת אני מעריכה את הזמן הקצרצר שכן בילינו יחד :)
נ.ב
פתאום קלטתי שאתמול עברתי חצי דרך בפרוייקט הזה(50 יום!).
סיכום ביניים שכזה: זה לא קל למצוא את הדברים המשמחים כל יום, כי הדברים הרעים מאפילים על הדברים הטובים לעיתים קרובות מדי. אבל, וזה אבל חשוב- תמיד צריך למצוא את האור הקטן שיעזור להקטין את האפלה כי אחרת ניפול לייאוש ונוותר, וטוב שיש את הדבר הזה שגורם לי כל היום לחשוב מה משמח אותי באותה נקודה, ובערב כשאני חושבת על זה אני נהיית שוב שמחה רק מלהזכר בתחושה שהרגשתי במהלך היום :)

סיפור הפרברים

בוקר טוב, 5 בבוקר!
איכשהו התבלבלו לנו פתאום השעות ולקראת הנסיעה לכיוון בוסטון קמנו שתינו ביקיצה טבעית בסביבות 5 בבוקר. ומזל שכך כי היינו צריכות לעזוב את המלון ב6 לקראת הנסיעה.
באנו לכאן כדי לבקר בני משפחה של אמא שאת חלקם פגשתי לפני מלא שנים, וחלקם מעולם לא פגשתי. לא כל כך רציתי לנסוע כי חשבתי שזה בזבוז זמן לבוא לניו יורק לשבוע ויום שלם לבלות במקום רחוק(3 וחצי שעות נסיעה ברכבת- כמעט כמו לנסוע לאילת!!) אבל התבדיתי והיה ממש ממש נחמד ואני שמחה שבאנו!
תמיד נחמד להכיר בני משפחה חדשים, והם כל כך שמחו שבאנו שהשמחה הזאת הייתה פשוט מידבקת :)
מסיימת את הערב מותשת כמו ואפילו יותר מהימים שבהם הסתובבנו כל היום ברגל, אך בהחלט מרוצה ושבעה לאללה!!

חמשוש..איך הזמן טס!

הימים החולפים היו מלאי אירועים והסתובבויות. ביום חמישי אחת הבחורות שאני הכי אוהבת בעולם הזה, התחתנה עם בחיר ליבה, וכשחברים שלי שמחים, גם אני שמחה :)
ביום שישי למרות העייפות הרבה, אמא ואני הצלחנו לגרור את עצמנו לשוק צ'לסי והאמת שהיה ממש שווה את זה!
אחרי כן הלכנו לנו לאורך השדרה ה10 ונכנסנו לכל גלריה שנקרתה בדרכנו.
אמנם הגענו בסופו של דבר למלון כמעט עם הלשון בחוץ לקראת שבת והיו כמה שיבושים, אבל בסופו של דבר הכנסנו את השבת והכל הסתדר. בבוקר הלכנו לבי"כ ממש יפה וקרוב למלון והיה יום שמשי משגע!! ראינו את כל האנשים מסתובבים בסנטרל פארק ואחרי סיבוב בגוגנהיים (חלום שהתגשם סוף סוף) הלכנו לשכב על הדשא למנוחת שבת כהלכתה :)
אפשר לומר שהייתה אחלה של שבת ובכלל אחלה של סופ"ש. מקווה שזה רק ימשיך ככה!!

(בתמונות: הכלה המאושרת נסיה, ותמונה מאחת מחנויות המאפים בשוק בצ'לסי- דברים מדהימים!)

קניות קניות ועוד קצת קניות!

אז אחת הסיבות שבאתי לניו יורק עם מזוודה ריקה כמעט, היא כדי לעשות מלא קניות! אז היום התחלנו עם קניה של כמה פריטים שהולכים ממש לשמח אותי כשאני אלבש אותם! כמובן שגם הסתובבנו קצת בטיימס סקוור ושתינו קפה בסטארבקס כמו אמריקאיות אמיתיות :)
כיף לטייל עם אמא!

המסע

אז התחלתי את היום ב4 לפנות בוקר, ואני מסיימת אותו כאן בניו יורק סיטי בשעה 8 בערב(3 בלילה שעון ישראל). אני חושבת שהדבר שהכי משמח אותי כרגע זה שסוף סוף הגענו למלון, אכלנו משהו קטן ונלך לישון עוד רגע!
אבל גם בדרך היו דברים משמחים, כמו עצירה קטנה בפריז והצצה למה שכבר בראש שלי הולך להיות הטיול הבא, וטיסה נוחה להפליא משם לניו יורק!
אז זהו, קשה להאמין, אבל אני כאן!! סוף סוף!!

NYC here i come!!

אז היום הזה זה סוג של אושר עתידי..בעוד כמה שעות אני אתעורר ואסע לשדה התעופה ואתחיל את דרכי לניו יורק!!
כשהתחלתי את 100 הימים האלה, פחדתי אפילו לקוות שאני אסע, כדי שלא אתאכזב אם לא. ועכשיו אני כל כך שמחה שאני אפילו לא יודעת מה לעשות עם עצמי!! כל כך הרבה דברים יכלו למנוע ממני לנסוע, ובכל זאת, הנה אני מסתכלת על המזוודה שעומדת בפתח החדר, חושבת מה שכחתי לקחת, ומחכה שתגיע השעה לצאת לשדה :)
אה, וגם הספקתי לראות את חברתי הטובה, ולאכול איתה סושי! יש יותר מושלם מזה??

בועות סבון

היום ניתנה לי ההזדמנות במשך שעה להפריח בועות סבון.
אמנם צילמו אותי בזמן שעשיתי את זה, אבל בכל זאת היה כיף גדול :)
קצת מוזר לדגמן, אבל ברגע שלא חושבים על זה ומשתחררים זה פשוט כמו לרקוד מול המראה בחדר עם מוזיקה בפול ווליום.
ואני שמחה שהצלחתי להשתחרר ולהנות, ממה שפעם הייתי מתפדחת ומתביישת לעשות!
(ותודה לך מיתר)

חוף חוף חוף

יום שישי, מתכוננים לשבת, אבל קצת אחרת. אורזים אוכל בקופסאות, לוקחים בגדי ים, כפכפים לא לשכוח!  ונוסעים לחוף דור!
באופן יחסית נדיר נשארים על החוף ממש עד מעט לפני כניסת שבת(בכל זאת, לא צריך לנסוע חזרה לירושלים :)) ובערב אוכלים סעודת שבת מול הגלים.
בבוקר קמים והופ הנה הים ממש ממול! אוכלים ארוחת בוקר עם עוגת יומולדת, ומשם לים למשך כל היום!!
הבאסה היחידה היא שזה נגמר, אבל השבוע הזה צופן בחובו דברים נפלאים שכבר קשה לי לחכות להם :)

אופטימיות היא שם המשחק.

הוא אחד הסרטים שראיתי היום.
אפשר לומר שקצת התבטטתי לי היום, וטוב לי עם זה.
בכל מקרה הספקתי כמובן לעשות גם כמה סידורים לקראת הנסיעה לניו יורק (שמתקרבת איכשהו בצעדים ממש מהירים פתאום!! :))
והגעתי לתובנה מסויימת - לפעמים לא צריך להגיד דברים רק בשביל שייאמרו. הם ישוטטו להם אל תוך החלל בלי פואנטה מסויימת וזה לא עוזר בכלום. אך עם זאת, אני שמחה שלמדתי לא לשמור דברים בבטן. מספיק נהיה לי נזק מהשטויות האלה.

יומולדת שבועות

אז ביום שני חגגתי את יום הולדתי ה24, ומכל עבר הרגשתי שהורעפה עלי אהבה!
ביום שלישי הכנתי כלמיני דברים טעימים לחג, ובערב אכלנו ארוחה חגיגית לכבוד החג ולכבוד יום ההולדת של עומר גיסי. אחרי זה ביליתי לילה כמעט לבן, בלימוד ושוטטות עם חברתי הטובה שירה :)
והיום, יום רביעי, אירחנו את בני דודים שלי והיה מלאאא אוכל טעים ביותר!
ועכשיו הזמנתי מלון לניו יורק!!
איזה שבוע טוב זה! ועם ציפייה לסופ"ש ולשבוע הבא שבו אני אשמח בחתונתה של נסיה, בכלל יהיה כיף חיים!!
באמת שקל להיות שמחה ככה :)

פתחו לי שערי צדק..

ביומיים האחרונים אני אפתח ואודה שלא הייתה לי ממש סיבה להיות שמחה. בשבת הייתי בצום הכנה לבדיקת קולונסקופיה והיום עברתי את הבדיקה. אבל, בנאדם אופטימי שכמותי לא יכול שלא למצוא את נקודת האור גם בתוך החושך, ולכן אגיד שאני שמחה כי לא שתיתי את כל החומר המרוקן(אפילו לא חצי ממנו) ובכל זאת הבדיקה עברה בשלום! הא הא! דפקתי את המערכת :-D
ואיכשהו אני שמחה גם שמכירים אותי כבר במחלקת גסטרו ככה שהכל עובר חלק וכולם עוברים ומאחלים לי בהצלחה..
אחחח היתרונות בלהיות חולת קרוהן ותיקה ;)

חמשוש עצלן

ושוב אני לא מספיקה לכתוב כל יום בנפרד..אבל לא נורא, לפחות ישנתי מלא :)
וכך הצלחתי אתמול בערב לצאת עם חברה שלא ראיתי מלא זמן(כן, את נעמה) וגיליתי פרופיל ממש מצחיק בפייסבוק שגרם לי לצחוק כמו שלא צחקתי מזמן!
היום בבוקר(שישי) נפגשתי עם מיתר ואכלנו רביולי מעולההה באיזו פינת חמד חדשה שגילינו, ואפילו פונקנו בלחם ומטבלים על חשבון הבית :)
חודש טוב!

יום סתלבט

טוב אני לא יודעת אם ההופעה של הבלקן ביט בוקס נחשבת היום או אתמול, בכל מקרה זה שימח אותי :)
ומזמן לא היה לי יום כזה של שינה עד הצהריים, ומאז כל היום פשוט לבזבז את הזמן ולצפות בסרטים!
אז אפשר לומר שסה"כ די נהניתי :)

חללים

היום קיבלנו את החללים שבהם נציג את תערוכות הגמר שלנו. קיבלתי חלל ממש מעולה ובמקום טוב! אני שמחה ומתרגשת ונלחצת בו זמנית :)))
ועכשיו בדרך ליום הסטודנט(בעצם לילה לבן) לרקוד את החיים עם בלקן ביט בוקס במופע זריחה!!

מתחילים שבוע חדש

אז יום ראשון היה יום ארוך ומעייף..אבל אחד הדברים הטובים שקרו בכלליות הוא שהתחלתי תהליך חדש שנותן לי תקווה לעתיד בריא יותר! :)
והיום, יום שני, התחיל גרוע בגלל האפיפיור וכל החסימות שהוא גרם להן,
אבל המשיך טוב כשנפגשתי עם אחת המורות שלי והוצאתי את כל העבודות מהסטודיו ופרשתי אותן אחת ליד השניה
פתאום התחלתי לראות שיש לי ממש גוף עבודות חזק וטוב לקראת התערוכה הקרבה ובאה, וזה ממש ריגש אותי :)
בהמשך הערב הלכתי לסדנת קינוחים לכבוד שבועות עם אמא שלי ואחיות שלי, ואכלנו מלא קינוחים טעימים שראינו איך מכינים ועזרנו קצת בהכנתם! 

כרטיס משמח ושבת בנות!

אז זהו זה רישמי! קניתי כרטיס טיסה לניו יורק לחתונה של נסיה!! אין לתאר את ההתרגשות, במיוחד אחרי כל הלבטים וההתייעצויות.
ושבת אצל טובה, דבר שתמיד משמח אותי, במיוחד כשאנחנו נשארות לבד ויכולות לדבר חופשי :)
ובדרך חזרה, אחרי יציאה קצרה לאוסקר ווילד, ברדיו שירים כיפיים ואני שרה לעצמי בקולי קולות ומרגישה קצת מטופשת, אבל מצד שני, למי אכפת?? זה קווין!!

לימונערק

טוב אז היום זה יהיה קצר- לימונערק בשעה 7 בערב, עם חברות, אחח החיים הטובים!
(ויותר מאוחר תכנון לצאת שוב :-D)

עוגיות!

כן כן, היה לי היום מספיק זמן פנוי בשביל להכין עוגיות שוקולד צ'יפס עם m&ms!  (שיצאו טעימות לאללה, even if i say do myself, ובקצב שהן התחסלו פה אני כנראה לא היחידה שחשבה ככה)
ואפילו הצלחתי להתחיל לראות שובר שורות שכבר מלא זמן כולם אומרים לי לראות.. בינתיים נראה מבטיח :)

שיטוט

היום הזה התחיל בעייפות, ואני שמחה שלא נלחמתי בה ופשוט התארגנתי לי לאיטי ולא מיהרתי ונלחצתי להגיע בזמן לשיעור (ומי כמוני יודע כמה קשה לי לא להלחץ מהמחשבה שאני אאחר לאנשהו)
והמשיך באיזשהו חשק לא מוסבר לשוטט בלי כל מטרה(העיקר לא לעבוד בסטודיו).
אודליה החמודה הייתה באותו ראש כמוני, ומשכה אותי לשיטוט באוניברסיטה העברית, שם הסתובבנו ופתאום ניגש מישהו והציע לנו להשתתף בניסוי! כמובן שקפצנו על ההצעה, ובסוף הניסוי קיבלנו רוגלעך :P

אני שמחה מהעובדה שסוף סוף הצלחתי לקבל את זה שיש ימים שאני פשוט לא יכולה לעבוד,
ואני לא נהיית ממש מתוסכלת מזה כמו בעבר, ולפחות היום איכשהו עזרתי לאנושות :)

מפגשים

היום עמד בסימן של הרבה מפגשים ופגישות. מפגשים עם אנשים שלא ראיתי המווווון זמן(חלק יותר זמן וחלק פחות) וזה כל כך שימח אותי!
אחת האנשים שנפגשתי איתם היום היא שירה, שהיא חברה לצרה שאני יכולה לדבר איתה על הכל! ואין משהו יותר כיף מלדעת שמישהו יכול להבין אותך בצורה כל כך אחרת משאר העולם..
וכל שאר האנשים שפגשתי, אתם יודעים מי אתם :) 

מעשה בשקף (סיפור עם מוסר השכל)

מעשה שהיה כך היה, 

ובאחד מימות השבוע שעבר, הלכתי לי לקנות שקף בעצת אחד ממורי (בכדי להתנסות עליו בציור).

כאשר הגעתי לסטודיואי גיליתי לתדהמתי שבטעות נצמדו שניים יחדיו! אך אבוי! שילמתי רק על אחד!

מפאת המרחק(או בעצם העצלנות) התחבטתי האם לעלות לונטורה ולדווח להם על טעותם

(ולהחזיר את השקף או לשלם עליו),

או שמא להשאיר את השקף לעצמי, כי הרי- הלקוח תמיד צודק, או משהו כזה. 

בסופו של דבר, דבר גרר דבר, וציירתי על שני השקפים. גמרתי אומר לשלם בעבור השקף כאשר אעלה לקנות שקף נוסף.

וכך היה, היום כאשר עליתי לחנות וסיפרתי למוכרת את שקרה, היא אמרה- אך ודאי שלא תשלמי על שקף זה! 

וכך ילדים גיליתי כמה נחמד, לספר את האמת בכוונה לשלם, ועדיין לצאת מרווח! 

:)

אושר נגרר

ביום שישי קצת לפני שבת, קיבלתי מייל משמח במיוחד, שישפיע על ההתנהלות שלי בשבועות הקרובים.
אז השמחה על קבלתו השפיעה לי גם על יום השבת, שהיה יום נחמד כשלעצמו, אבל לא היה משהו ספציפי ממש ששימח אותי..
אולי אפשר לומר שהשהות של אחיינים שלי פה עזרה קצת להרים את המצברוח.. כבר אמרתי שאני מתה עליהם?? :)

שישיומולדת

היום חגגנו יום הולדת לאחיין המתוק שלי מתן, ומשם המשכנו לקפיצה קצרה לים!
אחח מתה על ימי שישי של קיץ!!

נודל

לפעמים מספיקה רק יד המקרה שתביא אותי לראות סרט שאהבתי בעבר כדי לעשות את הסוף של היום הזה מושלם למרות כל העייפות שהצטברה. למרות התסכול העצמי והפחד מכישלון.
מצורף טיזר לתערוכה, 10 נקודות למי שמצליח לנחש מה מצוייר פה :)

שגרה עם טוויסט

אז היום היה סה"כ יום שגרתי, למרות שבאחורה של הראש הרגשתי התרגשות שכזאת לקראת הערב.
שני דברים משמחים במיוחד שקרו היום: 1.תכננתי לקנות גלידה בדרך הביתה, ופגשתי בדרך לאוטובוסים את איתן ידידי שבמקרה בדיוק חילק גלידות בחינם :)
2.טובה חברתי הטובה הגיעה לירושלים ויצאנו יחדיו לאכול סושי וופל בבבט!! (המפגש הזה הוא מה שגרם להתרגשות ושמחה כל היום)

בעננים

היום הרגשתי קצת כאילו אני הולכת בתוך ענן, מרחפת לי בעולם.
הכל הרגיש טוב ונעים, ואני חושבת שכמעט כל היום הזה הייתי שרויה במה שנקרא "מצב כפית".
פשוט כל דבר קטן גרם לי לצחקק כמו ילדה קטנה!
יש אנשים שכנראה בסביבתם זה קורה לי יותר, ואני שמחה שיצא לי לבלות עם הרבה מהם היום!
ושחיתויות קטנות, אחח כמה רגשות אשמה יש לאחר מעשה..אבל כמה כיף זה כשלא באמת אכפת, נכון? :)

יום קצת עייף

טוב אז כנראה שכל העשייה אתמול בכל זאת השפיעה וגרמה לעייפות מתמשכת לאורך היום..
ובכל זאת! אני שמחה שהלכתי לחברותא, והצלחתי אפילו ללמוד משהו ;)
נפגשתי גם עם מישהי מיוחדת שעוזרת לי בזמן האחרון בכל מיני דברים, וראינו יחד שממש התקדמתי לאחרונה. אז כן, גם זה שימח אותי!(ואותה)

מתחילים באופטימי

אין כמו להתעורר בבוקר ולראות הודעה שהשיעור שהיה אמור להיות היום התבטל.
מהרגע הזה היום פשוט נהיה טוב יותר ויותר.
כבר התעוררתי אז הזזתי את עצמי לחברותא, ואז הלכתי לעבוד בסדנא, ואחרי כן הלכתי לאכול בפסטה בסטה עם מיתר ומור המצחיקים :)
ושם זה לא נפסק! נסעתי לחשמונאים לעזור לחברתי החמודה גילה לבחור שמלת כלה(מאורע מרגש ומשמח בפני עצמו!!)
וכשחזרתי לביתי הלכתי לשחות אחרי תקופה ארוכה שלא הצלחתי להזיז את עצמי בכלל בכיוון הבריכה
אז אפשר לומר שבסה"כ היה יום עמוס אך מלא חוויות, ושאני ממש גאה בעצמי :)
מעניין איך ימשיך השבוע הזה אם ככה הוא התחיל...אני אופטימית.

אבטיח

שבת היא תמיד יום טוב ליהנות ולנוח עם משפחה וחברים.
השבת הגיע להתארח בן דוד שלי, עם כל ששת ילדיו.
וואלה חשבתי שיהיה משעמם ומעיק, אבל באמת שהיה ממש כיף!
אפילו הצלחתי לישון שנ"צ עם כל הרעש בבית.
ואחת השמחות היותר משמחות של היום היו- אבטיח!!
סוף סוף טעמתי אבטיח מתוק וצונן, ותחושת תחילת הקיץ קפצה עלי :)

אח, שישי שישי

ימי שישי של קיץ הם ימים אהובים עלי במיוחד
מצד אחד יום ארוך לפני שבת ככה שיש הרבה זמן להתארגן. מצד שני יש זמן לעשות המון דברים חוץ מלהתארגן לשבת!
אז בימי שישי האחרונים יצא שפגשתי חברות לארוחת בוקר נחמדה(שקשוקה מישהו?) ואפילו הצלחתי להשחיל איזו תנומה(הכרחית ביותר) לפני שהתחלתי עם ההתארגנויות לשבת, שגם הן נעשות עכשיו במין רוגע שכזה.
שבת שלום שתהיה! :)

מילים מילים..

אז כחלק מהפרוייקט הזה, מה שאני בעצם מנסה לעשות היא להבין איזה דברים גורמים לי לשמחה- מיידית או ארוכת טווח. סוג של קיטרוג שכזה.
אז בינתיים הממצאים העיקריים שלי הם שאוכל מסויים, יכול ממש לשמח אותי. המשפחה שלי יכולה לשמח אותי(או לחילופין ממש לחרפן אותי)
והיום גיליתי משהו נוסף, מילים.
מילים מסויימות פשוט גורמות לי לתחושת עונג כשאני אומרת אותן!
לא יודעת למה, אבל המילים נימלול ופשפוש פשוט גורמות לי לאיזו שמחה קטנה בלב כשאני שומעת או אומרת אותן :)
חוצמזה גם לשמוע מחמאות על היצירות שלי אף פעם לא מזיק.

מריחים את הסוף

היום בעצם התחלתי את החודשיים האחרונים עד לסוף התואר!!
מבחינתי זה משמח מספיק בשביל כל היום הזה שהיה סתם יום רגיל ונחמד מלא אנשים נחמדים וחמודים :)

עצמאות בקטנה

בוקר. טוב בעצם צהריים.
מתפננים לנו אחרי לילה של חגיגות לכבוד המדינה
אני מחליטה לעשות מעשה ולהוציא לפועל פעולה שהחלטתי לעשות כבר לפני שבוע.
אחח אין כמו להגשים מטרות בחיים, במיוחד כשהן כתובות לך על דף ואת יכולה פשוט לסמן וי כזה קטן וחמוד כשאת מגשימה אותן :)

זיכרון ועצמאות

אחד הדברים שבוודאות גורמים לי להיות מאושרת, כל פעם מחדש, זה לראות את האחיינים שלי.

וכשזה במפתיע- עוד יותר!

בסה"כ היום הזה לא היה משמח במיוחד (מסיבות מובנות לגמרי, לא אישיות דווקא) אבל being myself, ועם מחוייבות לפרוייקט

אני תמיד צריכה למצוא את הדבר המשמח של היום!

העצב אצלנו תמיד מתקשר לשמחה, והמעבר ביניהם לדעתי נעשה בצורה מכובדת ויפה.

טקס יום העצמאות בהר הרצל הוא חוויה שהמשפחה שלי לא מפספסת אף פעם. 

.כולנו מתקבצים סביב הטלוויזיה ומריעים ושמחים מכל אמירה פטריוטית וכל דגלן ורקדנית

הפעם הייתה לנו תוספת של רקדנים קטנים בתוך הבית :)
הרגשתי הכי גאה להיות ישראלית, יותר מבכל יום אחר בשנה.

ערב יום

היום הגעתי הביתה ושאלתי את עצמי "מה שימח אותך היום?" והיה לי קשה לענות לעצמי מיידית.
הסיבה הראשונה לכך היא כנראה העייפות.
 הסיבה השניה היא שהיום הזה לא עבר ממש כמו שרציתי/ציפיתי,
וכבר התחיל מצברוח ערב יום הזיכרון.
אבל אחרי מחשבות מרובות הצלחתי למצוא משהו חיובי,
התערוכה שלי בעצם מתחילה לקרום עור וגידים, מצמיחה עור ועצמות.
אפשר לומר שזה משמח ומרגש!

שבת

השבת נשארתי לבד בבית.
חשבתי שאהיה קצת בודדה ועצובה, אבל אנשים הקיפו אותי בכיף ואהבה שלא הרגשתי ככה לרגע, ואפילו היה משהו משחרר בקצת לבד שהיה לי בלילה..
ומוצ"ש..אחח כמה טוב שיש אותך.

פרוייקט שמחה: ההתחלה

אז התחלתי את פרוייקט השמחה הזה במחשבה של 

"היי, זה יהיה קלי קלות, אני כל יום שמחה!" אבל כבר ביום השני הבנתי שזה הולך לדרוש ממני קצת מאמץ, וששווה לנסות להשקיע פה 

 אני לוקחת את הפרוייקט הזה גם קצת לכיוון של שיפור הכתיבה,

 בין שאר המטרות שאני מנסה להשיג פה מכל העניין.

 אבל באמת שאני לא מבטיחה פה שום דבר, לא לעצמי ולא למי שיקרא את זה :)