בסופ"ש הזה התארחו אצלנו אחותי ומשפחתה.
מיום חמישי בערב עד מוצ"ש. עכשיו לפעמים זה יכול להיות קצת יותר מדי כל האנרגיה הזאת שמגיעה פתאום לבית,
כל הרעש וההמולה, הכלים, הלכלוך על הרצפה (מישהו ניער בקבוק של מיץ והופס כל הרצפה דביקית!) והבלאגן המתלווה,
אבל איכשהו כשאני מצליחה להצחיק את האחיינית בת השנה וחצי שלי, שמתחילה עכשיו לדבר בשפת גדולים משובשת, כל הדברים האלה נעלמים ונשאר רק הכיף של להיות דודה, שיכולה לדגדג ולהצחיק ולעשות פרצופים מצחיקים באמצע הארוחה ולהתחיל לצחוק מהצחוק של הילדה הבובה הזאת!
ואיכשהו כשהיא בעיצומו של שלב ה"לא" בחייה, היא עדיין מוכנה לתת לי לעשות לה קוקו, או להחזיק לי יד כשהולכים ברחוב, יושבת עלי ורוצה שאני אצלם אותה בסלפי עם הטלפון שלי :)
הייתי רוצה שהיא תישאר בשלב הזה, אבל אני יודעת שזה לא הולך ככה. דברים חמודים אחרים יגיעו בהמשך הדרך.
ואיזשהו שאפו קטן לעצמי, יצאתי להליכה של שעה ופשוט פיזזתי לי תוך כדי עם המוזיקה באוזניים! כיף גדול, במיוחד כשאני חושבת על לפני כמה חודשים כשבקושי הלכתי לתחנת האוטובוס :)
מיום חמישי בערב עד מוצ"ש. עכשיו לפעמים זה יכול להיות קצת יותר מדי כל האנרגיה הזאת שמגיעה פתאום לבית,
כל הרעש וההמולה, הכלים, הלכלוך על הרצפה (מישהו ניער בקבוק של מיץ והופס כל הרצפה דביקית!) והבלאגן המתלווה,
אבל איכשהו כשאני מצליחה להצחיק את האחיינית בת השנה וחצי שלי, שמתחילה עכשיו לדבר בשפת גדולים משובשת, כל הדברים האלה נעלמים ונשאר רק הכיף של להיות דודה, שיכולה לדגדג ולהצחיק ולעשות פרצופים מצחיקים באמצע הארוחה ולהתחיל לצחוק מהצחוק של הילדה הבובה הזאת!
ואיכשהו כשהיא בעיצומו של שלב ה"לא" בחייה, היא עדיין מוכנה לתת לי לעשות לה קוקו, או להחזיק לי יד כשהולכים ברחוב, יושבת עלי ורוצה שאני אצלם אותה בסלפי עם הטלפון שלי :)
הייתי רוצה שהיא תישאר בשלב הזה, אבל אני יודעת שזה לא הולך ככה. דברים חמודים אחרים יגיעו בהמשך הדרך.
ואיזשהו שאפו קטן לעצמי, יצאתי להליכה של שעה ופשוט פיזזתי לי תוך כדי עם המוזיקה באוזניים! כיף גדול, במיוחד כשאני חושבת על לפני כמה חודשים כשבקושי הלכתי לתחנת האוטובוס :)
No comments:
Post a Comment