אז שבוע שעבר סוף כל סוף, אחרי כל העניינים המעצבנים, כל ההתרגשות והלחץ חלפו להם כמעט כאילו לא היו.
היה לי קצת זמן ללכת לים ביום לפני הפתיחה שבוטלה( איכשהו קצת שמחתי מזה באותו זמן שנורא התבאסתי מזה) ולמרות הפחד שעוד רגע ייפול עלינו טיל, הצלחתי להירגע ופשוט להיות שם ברגע.
ביום חמישי, אמנם בוטלה הפתיחה אבל הגיעו מספר בני משפחה ורוב תלמידי השנה, והייתה אווירת סיום והתרגשות. כשיצאתי משם, פגשתי כמה חברים שלא ראיתי כבר בערך שנתיים, והיה ממש נחמד לבלות איתם :)
הלילה המשיך בבילוי עם שתי חברות טובות והתנדנדות על נדנדה! הכי כיף לחזור לילדות!
בכלל בשבוע האחרון ראיתי כל מיני אנשים שמזמן לא פגשתי, או שמעתי פתאום מאנשים שבאו לראות את התערוכה כשלא הייתי, וממש שמחתי לשמוע פידבקים!
בסה"כ אפשר לומר שהשבוע הזה היה שבוע די רגוע, שבו התחלתי קצת למחוק משימות מרשימת המטלות הארוכה שנוצרה לי בתקופה האחרונה. אני אוהבת לסמן וי או למחוק עם קו, מטלות שרשמתי לעצמי לבצע. נותן לי קצת תחושת הישגיות :)
ואמנם לפעמים גם המטרות שהצבתי לעצמי לא בדיוק מסתדרות, אבל אני מצליחה למצוא תחליפים הולמים שלגמרי מספקים אותי.
היה לי קצת זמן ללכת לים ביום לפני הפתיחה שבוטלה( איכשהו קצת שמחתי מזה באותו זמן שנורא התבאסתי מזה) ולמרות הפחד שעוד רגע ייפול עלינו טיל, הצלחתי להירגע ופשוט להיות שם ברגע.
ביום חמישי, אמנם בוטלה הפתיחה אבל הגיעו מספר בני משפחה ורוב תלמידי השנה, והייתה אווירת סיום והתרגשות. כשיצאתי משם, פגשתי כמה חברים שלא ראיתי כבר בערך שנתיים, והיה ממש נחמד לבלות איתם :)
הלילה המשיך בבילוי עם שתי חברות טובות והתנדנדות על נדנדה! הכי כיף לחזור לילדות!בכלל בשבוע האחרון ראיתי כל מיני אנשים שמזמן לא פגשתי, או שמעתי פתאום מאנשים שבאו לראות את התערוכה כשלא הייתי, וממש שמחתי לשמוע פידבקים!
ואמנם לפעמים גם המטרות שהצבתי לעצמי לא בדיוק מסתדרות, אבל אני מצליחה למצוא תחליפים הולמים שלגמרי מספקים אותי.
No comments:
Post a Comment